מוצא עילית הוא יישוב פרברי בעל אופי כפרי בין מוצא (תחתית) למבשרת ציון.
מבחינה מוניציפלית, היישוב מנוהל על ידי המועצה האזורית מטה יהודה ולכן הוא בכעין מובלעת המשובצת בין מוצא, השייכת לתחום השיפוט של עיריית ירושלים, לבין מוצא הקטנה ומעוז ציון המנוהלים על ידי המועצה המקומית מבשרת ציון.
הגישה ליישוב היא דרך מבשרת ציון, במורד קטע הכביש המפותל המכונה: "שבע האחיות".
מוצא עילית הוקמה בשנת 1933 כמושב עובדים על אדמות האיכר שמואל ברוזה, על ידי בני המושבה הוותיקה מוצא (תחתית) וקבוצת פועלים מירושלים. אנשי המושב התפרנסו מגידול פרות לחליבה, מעבודה בבית ההבראה הסמוך, ארזה, שהיה הגדול והחשוב מסוגו ומאירוח קייטנים.
בימי המרד הערבי הגדול (1936 - 1939) היה במקום בסיס הנודדת, כוח הגנה נייד בראשות יצחק שדה. בינואר 1948 פונה המושב מתושביו ובמקום השתכנה מפקדת חטיבת עציוני, כאשר בית ההבראה "ארזה" שימש כבית חולים שדה. תושבי המקום חזרו אליו עם תום מלחמת השחרור.
כיום, חדל היישוב להיות מושב ורוב תושביו הם בעלי מקצועות חופשיים, המתפרנסים מחוץ ליישוב. במקום מעון למבוגרים, מחלקה סיעודית ומרכז החלמה והבראה בשם "נוה עמית - מעון הרופא".

הנתונים מקורם בוויקיפדיה בכתובת : 
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%91
הטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa