עמק הכרמל
שכונת "עמק הכרמל"
עמק הכרמל
נשר • נשר, עמק הכרמל
תמהיל הפרוייקט: 5 בניינים, 250 יח"ד
אופי הקהילה:
אופי הקהילה:
בשכונת עמק הכרמל כ-600 יחידות דיור במספר מבנים מעוצבים. פיתוח סביבתי מושקע, פארק פנימי רחב, שטח מסחרי ועוד.
הודעה אחרונה מהיזם: לרשותכם דירות 3, 4, 4.5 ו- 5 חדרים, דירות גן וגג ייחודיות. לכל דירה מרפסת מרווחת, חנייה ומחסן פרטי.
תמהיל הדירות בפרויקט
3 חד4 חד5 חדדירת גן4.5 חדרים
לתכנון תקציב
לשיחה עם משווק הפרויקט
מלאו פרטים ומשווק הפרויקט יחזור אליכם בהקדם
שלום, ברוך הבא לקהילת שכונת עמק הכרמל
בקהילת השכונה תוכלו לצפות בחברים שהתעניינו בשכונת עמק הכרמל, ליצור איתם קשר דרך דף הפייסבוק שלהם ולהחליף מידע.
קהילת "עמק הכרמל"
הקהילה שלי, מערכת, info@my-community.co.il
נשר היא עיר השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה. היא ממוקמת על כביש 752, בסמוך לכביש 75, ושייכת מבחינה מנהלית למחוז חיפה.
ראשית היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת למלט, שנקרא גם הוא "נשר". הצריפים הראשונים של שכונת הפועלים, המסמלים את ייסוד היישוב העברי במקום, נבנו בתחילת שנת 1924, כיוזמה מקומית של פועלי בית החרושת "נשר". השכונה ששם המפעל דבק בה הוקמה במישור לצד המפעל ובמדרון ההר, כדי להימנע מיוממות מחיפה דרך כפרים ערבים עוינים על כביש חיפה–נצרת.
במהלך מלחמת העצמאות איכלסו עולים חדשים את היישובים הסמוכים בלד א-שייח' וחוואסה, לאחר שאלו התרוקנו מתושביהם הערבים. יישובים אלה התקיימו תחילה בנפרד ונוהלו על ידי ועדות מקומיות. שמה של בלד א-שייח' שונה לתל חנן, ואילו שמה של חוואסה נותר על כנו עד ששונה לבן דור. בשנת 1949 החלה להיבנות על צלע ההר שכונת גבעת נשר כהרחבה למתחם המגורים של פועלי בית החרושת בסמוך למפעל. תושבי שלוש השכונות שאפו להצטרף כשכונות לעיר חיפה, אך משרד הפנים התנגד לכך. ב־22 ביולי 1952 התקיימו בחירות בשלושת היישובים למועצה מקומית מאוחדת, והוקמה המועצה המקומית נשר המאגדת את שלוש השכונות. עם השנים הורחב היישוב, ובמעלה הכרמל נבנו שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס, שכונת רמות יצחק ושכונת קדמת דניה ליד שכונת דניה בחיפה. נשר הוכרזה כעיר בשנת 1995.
אוכלוסיית היישוב מונה נכון לסוף שנת 2012, 23,237 תושבים. הרכב האוכלוסייה כ־90% יהודים והשאר מזהות אחרת.
לשיפור חיי התרבות של היישוב, הוקמה בשנת 1928 תזמורת כלי מיתר בשם "תזמורת פועלי נשר". כן הוקמו להקת תיאטרון חובבים וקבוצת כדורגל. בנוסף, אמנים מכל ארץ ישראל הגיעו להופיע בפני תושבי נשר.
בתחילת ההתיישבות נבנו שלושה חדרי בית ספר על הגבעה שמעל המחצבה. במשך הזמן נבנה על יד בית החרושת בניין בן עשרה חדרים. גן הילדים ובית הספר פעלו במסגרת המרכז לחינוך של ההסתדרות, והחינוך היה בהתאם לערכי תנועת העבודה. באחד במאי הושבתו הלימודים, והעובדים השתתפו בהפגנת אחד במאי בחיפה.
הטיפול הרפואי לתושבים ניתן על ידי קופת חולים הכללית, שהקימה מרפאה בנשר כבר בזמן בניית המפעל.
בתחילת שנות ה־30 נבנה בניין הדואר ששירת את היישוב.הבניין הוקם במרכז נשר בתחילת הכביש שעלה למחצבת "חרייבה" (כביש 7212, בקצה רחוב השלום). בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה האזור ליד מבנה הדואר הנקודה שאליה הגיעו האוטובוסים שהביאו נוסעים מחיפה ועברו דרך אזור הסכנה בבלד א-שייח'.
הצרכנייה הראשונה נוסדה ביוזמת התושבים בשנת 1932 כשביישוב היו כ־50 משפחות וכבר היו בה מספר חנויות קטנות. שמה היה "צרכניה שיתופית נשר–יגור". אחרי מספר שנים, עם הגידול במספר תושבי השכונה, הסכימה הנהלת המפעל להקצות לה מבנה בקצה השכונה. הצרכנייה התקיימה בין השנים 1932–1958. לאחר סגירת הצרכנייה הפך המבנה למועדון מפלגת פועלי ארץ ישראל ע"ש יהודה שומרוני.
הנתונים מקורם בוויקיפדיה בכתובת :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%91
הטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa
ראשית היישוב שלובה בהיסטוריה של בית החרושת למלט, שנקרא גם הוא "נשר". הצריפים הראשונים של שכונת הפועלים, המסמלים את ייסוד היישוב העברי במקום, נבנו בתחילת שנת 1924, כיוזמה מקומית של פועלי בית החרושת "נשר". השכונה ששם המפעל דבק בה הוקמה במישור לצד המפעל ובמדרון ההר, כדי להימנע מיוממות מחיפה דרך כפרים ערבים עוינים על כביש חיפה–נצרת.
במהלך מלחמת העצמאות איכלסו עולים חדשים את היישובים הסמוכים בלד א-שייח' וחוואסה, לאחר שאלו התרוקנו מתושביהם הערבים. יישובים אלה התקיימו תחילה בנפרד ונוהלו על ידי ועדות מקומיות. שמה של בלד א-שייח' שונה לתל חנן, ואילו שמה של חוואסה נותר על כנו עד ששונה לבן דור. בשנת 1949 החלה להיבנות על צלע ההר שכונת גבעת נשר כהרחבה למתחם המגורים של פועלי בית החרושת בסמוך למפעל. תושבי שלוש השכונות שאפו להצטרף כשכונות לעיר חיפה, אך משרד הפנים התנגד לכך. ב־22 ביולי 1952 התקיימו בחירות בשלושת היישובים למועצה מקומית מאוחדת, והוקמה המועצה המקומית נשר המאגדת את שלוש השכונות. עם השנים הורחב היישוב, ובמעלה הכרמל נבנו שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס, שכונת רמות יצחק ושכונת קדמת דניה ליד שכונת דניה בחיפה. נשר הוכרזה כעיר בשנת 1995.
אוכלוסיית היישוב מונה נכון לסוף שנת 2012, 23,237 תושבים. הרכב האוכלוסייה כ־90% יהודים והשאר מזהות אחרת.
לשיפור חיי התרבות של היישוב, הוקמה בשנת 1928 תזמורת כלי מיתר בשם "תזמורת פועלי נשר". כן הוקמו להקת תיאטרון חובבים וקבוצת כדורגל. בנוסף, אמנים מכל ארץ ישראל הגיעו להופיע בפני תושבי נשר.
בתחילת ההתיישבות נבנו שלושה חדרי בית ספר על הגבעה שמעל המחצבה. במשך הזמן נבנה על יד בית החרושת בניין בן עשרה חדרים. גן הילדים ובית הספר פעלו במסגרת המרכז לחינוך של ההסתדרות, והחינוך היה בהתאם לערכי תנועת העבודה. באחד במאי הושבתו הלימודים, והעובדים השתתפו בהפגנת אחד במאי בחיפה.
הטיפול הרפואי לתושבים ניתן על ידי קופת חולים הכללית, שהקימה מרפאה בנשר כבר בזמן בניית המפעל.
בתחילת שנות ה־30 נבנה בניין הדואר ששירת את היישוב.הבניין הוקם במרכז נשר בתחילת הכביש שעלה למחצבת "חרייבה" (כביש 7212, בקצה רחוב השלום). בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה האזור ליד מבנה הדואר הנקודה שאליה הגיעו האוטובוסים שהביאו נוסעים מחיפה ועברו דרך אזור הסכנה בבלד א-שייח'.
הצרכנייה הראשונה נוסדה ביוזמת התושבים בשנת 1932 כשביישוב היו כ־50 משפחות וכבר היו בה מספר חנויות קטנות. שמה היה "צרכניה שיתופית נשר–יגור". אחרי מספר שנים, עם הגידול במספר תושבי השכונה, הסכימה הנהלת המפעל להקצות לה מבנה בקצה השכונה. הצרכנייה התקיימה בין השנים 1932–1958. לאחר סגירת הצרכנייה הפך המבנה למועדון מפלגת פועלי ארץ ישראל ע"ש יהודה שומרוני.
הנתונים מקורם בוויקיפדיה בכתובת :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%91
הטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa
דירוגי גולשים לשכונה
חברתי
סביבתי
נגישות
מה אתה חושב על השכונה או הישוב?
לחץ לדירוג